זהר

תקטז) תאנא כתיב, והיה הנכשל בהם ביום ההוא כדוד. כדוד, ולא דוד. כדוד, דאמר, והנה בעניי הכינותי לבית יי'. וכתיב, כי עני ואביון אני, והוא מלכא על מלכין הוה, והוה קרי לגרמיה הכי. אמר רבי אבא, זכאין אינון ישראל, דקב"ה לא קרא לון כקדש, אלא קדש ממש, דכתיב קדש ישראל ליי', ובג"כ כל אכליו יאשמו וגו'.

פירוש הסולם

תקטז) תאנא כתיב והיה וגו': למדנו, כתוב, והיה הנכשל בהם ביום ההוא כדוד. היינו, רק כדוד, ולא דוד. שפירושו, כדוד, שאמר, והנה בעניי הכינותי לבית ה'. וכתוב, כי עני ואביון אני, והוא היה מלך על מלכים וקרא עצמו כן. אמר ר' אבא, אשרי הם ישראל, שהקב"ה לא קרא אותם, כקדש, אלא קדש ממש. שכתוב, קדש ישראל לה', ומשום זה כל אוכליו יאשמו, כמו זר האוכל קדש.