זהר

תקטו) והאי אבנא איהי י׳ בריש א, ואיהי י' בסופה, עלה אתמר מגיד מראשית אחרית. ואיהי יוד קא ואו קא, כליל עשר ספירין, דאינון נעוץ סופן בתחילתן ותחילתן בסופן.

פירוש מעלות הסולם

תקטו) והאי אבנא איהי וכו׳: והאבן הזאת שהיא המלכות, היא י׳ בראש א׳, והיא י' תחתונה שבסוף א׳. כי א׳ כוללת עשר ספירות אשר ו׳ שבאמצע א', ה״ס הפרסא, וי׳ העליונה ה״ס כתר וחכמה, וי׳ תחתונה ה״ס בינה וזו״ן שמחזה דז״א ולמטה, שהם נה״י. עליה נאמר מגיד מראשית אחרית, והיא יו"ד ה״א וא״ו ה״א, היינו הוי״ה במילוי אלפין, שבגי׳ מ״ה מספר אדם שהוא ז״א, ומלכות נקראת פני אדם, כלולה מעשר ספירות הנרמזת בעשר אותיות של שם מ״ה, שהן נעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן.
פירוש: כי אין אור נמשך מא״ס ב״ה, אלא ע״י זווג דהכאה מן אור העליון על המסך שבכלי המלכות, המעכב על האור העליון שלא יתפשט ממנו למטה, ומזווג זה נולדים עשר ספירות של אור החוזר ממטה למעלה, אשר מלכות של אור הישר חוזרת ונעשה לבחי׳ כתר של אור החוזר, וכתר של אור הישר שב להיות מלכות של האור החוזר, ונמצא סופן של עשר הספירות דאור הישר, נעוץ בתחלתן של עשר הספירות דאור החוזר, ותחלתן של עשר הספירות דאור חוזר, נעוץ בסופן של עשר הספירות דאור ישר.