זהר

תקח) הא תנינן הוא איל דאתברי בין השמשות הוה. ובן שנתו היה, כד"א כבש אחד בן שנתו. והכי אצטריך, ואת אמרת בין השמשות. אלא אתפקד חילא, לאזדמנא ההוא אימרא, בשעתא דאצטריך ליה לאברהם. כמה דכל אינין מלין, דהוו בין השמשות, אתמנא חילא, לאזדמנא ההוא מלה בשעתא דאצטריך ליה. הכי נמי, האי איל, דאתקריב תחותיה דיצחק.

פירוש הסולם

תקח) הא תנינן וכו': הנה למדנו, שהוא, איל שנברא בין השמשות היה, והרי ובן שנתו היה, כמו שאתה אומר​כבש אחד בן שנתו. וכן הוא צריך להיות כמו עולת תמיד, ואיך תאמר שהאיל נולד בין השמשות. ומשיב, אלא שנתמנה, אז בע"ש בין השמשות, הכח של אותו האיל, שיהיה נועד לבא בפועל אל אברהם, בשעה שיצרך לו. וע"כ, נולד באמת בזמנו, וכשהיה בן שנה נזדמן לאברהם. כמו כל הדברים שנבראו בערב שבת בין השמשות, שפירושו, שנתמנה אז רק הכח, שיזדמן הדבר בפועל לעת הצורך. וכן הוא אותו האיל, שנקרב תחת יצחק.