זהר

תקח) אלא ודאי שלמה מלכא חכמתיה סלקא על כל בני עלמא, ומה דאיהו ידע לא ידעי כל שאר בני עלמא. ת"ח, שאר אומני דעלמא, כד איהו עביד עבידתא, אשגח ביה, ואסתכל זמנא ותרין זמנין ועביד ליה, ולבתר אוסיף עליה, או גרע מניה. וקב"ה לאו הכי, אפיק עבידתא לאמתו מתהו, דלית בה ממשות כלל, ואיהו ממש אתתקן כדקא יאות, ולא אצטריך לאוספא ולאגרעא מניה. בגין כך כתיב, וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד.

פירוש הסולם

תקח) אלא ודאי שלמה וכו': ומשיב, אלא ודאי שלמה המלך, חכמתו עלתה על כל בני העולם, ומה שהוא ידע, לא ידע אדם אחר. בוא וראה, שאר האומנים שבעולם כשהוא עושה מלאכה מביט ומסתכל בה פעם ושתי פעמים ועושה אותה, ואח"כ מוסיף עליה או גורע ממנה. והקב"ה אינו כן, הוא מוציא המלאכה לאמיתה מן תהו, שאין בו ממשות כלל, והיא מתתקנת כראוי ממש, שאינו צריך להוסיף ולגרוע ממנה. משום זה כתוב, וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאד. ועל זה אמר שלמה ידעתי וגו' עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע.