זהר

תקז) ר' יהודה אמר, אתבריר יצחק, ואסתליק ברעותא, קמי קב"ה, כריחא דקטרת בוסמין, דקרבין כהנייא קמיה, תרין זמנין ביומא, ואשתלים קרבנא. דהא צערא דאברהם הוה, בשעתא דאתמר ליה, אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה. חשיב דקרבניה לא אשתלים, ולמגנא עבד וסדר כלא, ובנה מזבח. מיד וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר וגו'.

פירוש הסולם

תקז) ר' יהודה אמר וכו': רי"א, יצחק נתברר ונתעלה לרצון לפני הקב"ה, בעקדתו על המזבח, כריח של קטרת הסמים שהיו מקריבים לפניו הכהנים ב' פעמים ביום, והקרבן נשלם, כמו שהיה נקרב ונשרף לריח ניחוח לפני ה'. כי אברהם היה מצטער בשעה שנאמר לו, ​אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה, שחשב, שקרבנו לא נשלם, ולחנם עשה וסדר הכל ובנה מזבח, מיד וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר וגו'. והקריבו תחת יצחק, ובזה נשלם.