זהר

תקז) מיד. וימד שש שעורים וישת עליה. נטל חד קו המדה, ועביד משחתא, ומדד שית סטרין, דאיתחזון לה לאתאחדא ביחודא דילהו, ויהב לה נבזבזן ומתנן. דהא בלא אלין, לא יכילת לאעלא לגבי עלמא דאתי.

פירוש הסולם

תקז) מיד, וימד שש וגו': מיד וימד שש שעורים וישת עליה. היינו שלקח קו המדה אחד, שה"ס הקו האמצעי, ועשה מדידה, דהיינו יחוד ב' קוין ימין ושמאל, ומדד ששה קצוות, שהם חג"ת נה"י, הראויים לה להתאחד ביחודם, ונתן לה מנחות ומתנות, כי בלי אלו, אין המלכות יכולה לכנוס לעולם הבא. שהוא בינה, כלומר, שמטרם שיש לה ו"ק מז"א אינה יכולה לקבל ג"ר מבינה.