זהר

תקו) אר"ש, כתיב הכא ואנשי קדש תהיון לי, וכתיב התם כי עם קדוש אתה ליי' אלהיך. ליי' אלהיך, לי מבעי ליה. אלא הכא לעילא לעילא. והתם שכינתא וכתיב, והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו ולא קדש. בכאן קדוש, ולעילא קדש. כתיב קדש ישראל ליי' ראשית תבואתה, בה"א כמה דאוקימנא. וע"ד ואנשי קדש תהיון לי ודאי.

פירוש הסולם

תקו) אמר ר"ש כתיב וכו': אר"ש, כתוב כאן, ואנשי קדש תהיון לי, וכתוב שם, כי עם קדוש אתה לה' אלקיך שואל, לה' אלקיך, לי היה צריך לומר. ומשיב, אלא כאן הוא למעלה למעלה, בחו"ב, ושם הוא השכינה, דהיינו המלכות, וע"כ כתוב, לה' אלקיך שהמלכות נקראת אלקים. וכתוב, והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו, ולא קדש, שבכאן, במלכות הנקראת ציון וירושלים, הוא קדוש, ולמעלה בחכמה ובינה, קדש. וכתוב קדש ישראל לה' ראשית תבואתה עם ה' יתרה, הרומזת על בינה שהיא ה' ראשונה דהויה, וראשית הוא חכמה. כמו שהעמדנו, וע"כ, ואנשי קדש תהיון לי ודאי.