זהר

תקו) א"ר אבא, מאי דכתיב כי בשמחה תצאו וגו'. אלא כד יפקון ישראל מן גלותא, שכינתא נפקא עמהון, ועמה יפקון. הדא הוא דכתיב, כי בשמחה תצאו. ששון דא קב"ה. ר' יצחק אמר דא צדיק. הדא הוא דכתיב ששון ושמחה ימצא בה.

פירוש הסולם

תקו) א"ר אבא מאי וכו': אר"א, מ"ש, כי בשמחה תצאו וגו', אלא כשישראל יצאו מן הגלות, השכינה תצא עמהם, ועמה יצאו. ז"ש, כי בשמחה תצאו, דהיינו בהשכינה הנקראת שמחה. ששון זהו הקב"ה. ר' יצחק אמר, זהו צדיק. דהיינו יסוד דז"א, זהו שכתוב, ששון ושמחה ימצא בה. שהם יסוד ומלכות.