זהר

תקה) אנכי, רזא דעלמא עלאה, ברזא דשמא קדישא יהיו. אנכי, אתגליא ואתגניז. אתגליא ברזא קדישא דכרסייא, דסיהרא קיימא בשלימו כחדא, כד שמשא שלטא, וסיהרא אתנהירת, ולית לה שבחא, בר שבחא דנהורא דנהיר עלה.

פירוש הסולם

תקה) אנכי רזא דעלמא וכו': אנכי, הוא סוד עולם העליון, דהיינו הנוקבא שמחזה ולמעלה דז"א, בסוד השם הקדוש יה"ו, שהם ג' קוין חסד גבורה ת"ת, שהנוקבא מקבלת מז"א. אנכי, היינו המלכות, שנתגלתה ואח"כ נגנזה. נתגלתה בסוד הקדוש של הכסא, שהוא בינה, שהמלכות נעשתה לו רגל רביעי, שהלבנה, שהיא המלכות, עומדת אז בשלמות עם ז"א כאחד. דהיינו שקומתם שוה ושניהם משתמשים בכתר אחד. והיא נגנזה, בשעה שהשמש שהוא ז"א, שולט, והלבנה האירה ממנו, ואין לה אז שום שבח מעצמה, חוץ משבח האור שז"א מאיר עליה. ונמצאת, שבחינתה עצמה נגנזה. ומצב הזה נעשה אחר שנתמעטה הלבנה. (כמ"ש היטב לעיל בראשית א' דף ק"ח ד"ה וכבר, עש"ה).