זהר

תקה) מאן י"ש. חכמה מאין. דבאתר דשכינתא עלאה תמן, חכמה תמן. ובגינה אתמר, להנחיל אוהבי יש. והיינו ועשה חסד לאלפים לאוהבי. מסטרא דאהבת חסד. ויש דאיהי חכמה לימינא, דהכי אוקמוה הרוצה להחכים ידרים. ובגין דא, להנחיל אוהבי יש.

פירוש הסולם

תקה) מאן יש, חכמה וכו': שואל, מהו יש. ומשיב, הוא חכמה, שהיא יש מאין. כלומר שנמשכת מכתר שנקרא אין. שבמקום שיש שם שכינה העליונה שהיא בינה, יש שם חכמה. כי החכמה אינה נגלית אלא בבינה, ובשבילה נאמר להנחיל אוהבי יש, כי החכמה שבבינה, אינה מאירה אלא בחסד, והדבקים בחסד נקראים אוהבי ה', ורק המה יוכלו לנחול יש, שהיא חכמה, משום שיש להם חסד. והיינו, ועשה חסד לאלפים לאוהבי, מצד אהבת חסד. כי אלפים ה"ס חכמה, ועושה חסד להלביש את החכמה בחסדים. ויש שהוא חכמה הוא לימין, שאינה מאירה אלא בהתלבשות החסד שבימין, כי כך העמידו, הרוצה להחכים ידרים. ומשום זה כתוב, להנחיל אוהבי יש. מפני שיש להם חסד, שהוא ימין.