זהר

תקד) למי הנערה הזאת. תיאובתיה לשאלה עלה, דרחימו דיליה בה. והכי אמר בוצינא קדישא ר"ש, מגילה דא, רמז לתורה שבכתב ותורה שבעל פה ולעלמא דאתי. דהא אתערת לצדיקייא, רזא דתורה שבכתב, לאתחברא בתורה שבעל פה. ובגין כך תקינו רבנן למגילה זו בשבועות, בזמן מתן תורה.

פירוש הסולם

תקד) למי הנערה הזאת: תשוקתו של בועז, שהוא הצדיק, היתה לשאול עליה, כי אהבתו בה. וכך אמר המאור הקדוש רבי שמעון, מגילה זו היא רמז, לתורה שבכתב, שהיא יסוד דז"א, שה"ס בועז, ותורה שבעל פה, שהיא מלכות, שה"ס רות, ולעולם הבא שהוא בינה, שה"ס נעמי (כנ"ל אות תע"ו) כי הבינה, שה"ס נעמי מעוררת הצדיקים שה"ס תורה שבכתב, דהיינו בועז, להתחבר עם תורה שבעל פה, שהיא מלכות, שה"ס רות. ומשום זה תקנו חכמים לומר מגילה זו בשבועות, בזמן מתן תורה. שאז ה"ס הזווג של ב' תורות, תושב"כ ותורה שבעל פה, שה"ס ז"א ומלכות.