זהר

תקג) רבי אבא הוה אזיל בארחא, והוו אזלי עמיה ר' יוסי ור' חייא, אמר ר' חייא, ואנשי קדש תהיון לי, מנלן. א"ל, הא ר' יוסי וכלהו חברייא שפיר קאמרו, והכי הוא. מנלן. דכתיב, קדש ישראל ליי' ראשית תבואתה, ראשית: ודאי חכמה אקרי ראשית, דכתיב ראשית חכמה יראת יי'.

פירוש הסולם

תקג) רבי אבא הוה וכו': ר"א היה הולך בדרך, והלכו עמו ר' יוסי ור' חייא. אמר ר' חייא, ואנשי קדש תהיון לי, שאמרו שהוא חכמה, מאין לנו זה, א"ל הרי ר' יוסי וכל החברים יפה אמרו, שהוא חכמה, וכן הוא. מאין לנו, כי כתוב, קדש ישראל לה' ראשית תבואתה, ראשית, ודאי החכמה נקראת ראשית, שכתוב ראשית חכמה יראת ה'.