זהר

תקג) ובזמנא דאתמליאת, אתמר עלה כוס ישועות אשא ובשם י״י אקרא. כו״ס: איהי אלקי״ם בחשבן, דסליק לחשבן כנו״י. במאי אתמליאת, באות י', ואתעבידת כוסי רויה. ובגין דא כוס צריך י׳ דברים וכו׳.

פירוש מעלות הסולם

תקג) ובזמנא דאתמליאת אתמר וכו׳: ובעת שהיא מלאה, נאמר עליה, כוס ישועות אשא ובשם ה׳ אקרא כוס שהוא מלכות, היא בחשבון אלקים, שהוא שם של הבינה, הנקראת אלקים, שעולה לחשבון כנוי, כי כנוי גימטריא פ״ו כחשבון אלקים, להורות ששם אלקים שבמלכות הוא שם מושאל מבינה, כי מלכות מבחינת עצמותה אין לה השם הזה, אלא ששאלה אותו מבינה, בסוד אמא אוזיפת לברתא מאנהא (הקסה״ז אות י״ז) ולפיכך השם אלקים שבמלכות הוא כנוי מבינה. שואל במה נתמלא הכום שעל שם זה נקרא כוס מלא ברכת ה', ומשיב, באות י׳, שהיא חכמה, בסוד שאמרו ז״ל ונותן עיניו בו, ועינים הם חכמה, (עי' רע״מ פרשת פנחס אות תרל״ה) ונעשה כוסי רויה, ומשום זה אמרו חז״ל כוס צריך י' דברים וכו׳. (ברכות נא.).
פירוש: מקום ההשפעה אל התחתונים נקרא שער, ושער החצר הפנימית, הוא מקום השפעת אור החכמה אל התחתונים, סגור: פירושו שהוא שמור ממגע החצונים. פתוח: פירושו שמשפיע אל התחתונים. חול פירושו: שיש בו יכולת יניקה לקליפות, ואינו שמור מהן. קדש פירושו: שאין שום יניקה כל שהיא לקליפות. והנה בשבת שיש זווג זו"ן בסוד קדש בקדש, דהיינו שזו״ן עולים לאו״א שהם קדש בקדש אין משם שום יניקה לחצונים ולקליפות, וז״ש ובגין דא עונת ת״ח בשבת. דביומין דחול יש בהם יכולת יניקה לקליפות, דשליט מטטרו״ן, והוא כמ״ש ברעיא מהימנא (פרשת פנחס אות רס״ג) לתתא אית קליפין במטטרו״ן אתמר יהיה סגור ששת ימי המעשה וכו׳, כי כל עוד שיש יניקה לקליפות אין שפע הקדושה מתגלה, ביום השבת יפתח, יפתח תרעא ותפוק מנה שכינתא לאתייחדא עם בעלה, כי שער הזה הפתוח ביום השבת בהארת חכמה מעביר את החצונים לגמרי ממקום הקדושה, וההוא זמנא אתקריאת כוס מלא וכו׳ כי זו״ן עולים אז למקום אבא ואמא, ומקבלים המוחין דחו״ב כאו״א, דביומין דחול אתקריאת יבשה, במטטרו״ן וכו׳, מחמת שאין זווג לזו"ן, כמ״ש ברע״מ פנחס דבזמנא דקב״ה לבר ממלכותיה, אתכסי בגדפין ואנפין דעבד דיליה. ובזמנא דאתמליאת דהיינו בשבת אתמר עלה כוס ישועות אשא וגו' כי זו״ן עולים ומקבלים המוחין דגדלות מאו"א ומלכות נקראת אז כוס ישועות, או כוס של ברכה, (עיין בהקדמת ספר הזהר אות ב׳).