זהר

תצ) אמרה סיהרא קמי קב"ה, אפשר למלכא חדא דלשתמש בתרין כתרין כחדא. אלא דא בלחודוהי, ודא בלחודוהי.

פירוש הסולם

תצ) אמרה סיהרא קמי וכו': אמרה הלבנה לפני הקב"ה, הכי אפשר למלך אחד שישתמש בשני כתרים ביחד. אלא זה צריך להיות לבדו וזה צריך להיות לבדו.
הזהר מפרש כאן דרך חדשה לביאור קטרוג הלבנה. כי בכל מקום נוסח הקטרוג הוא, אין שני מלכים משתמשים בכתר אחד, שהפירוש הוא, ז"א ומלכות הם ב' המלכים, וכתר אחד הוא בינה, שהביאור הוא כמ"ש בזהר בראשית א' (מאות קי"א עד אות קט"ו ע"ש) וכאן, אומרת המלכות, אפשר למלכא חדא דלשתמש בתרין כתרין כחדא. וכאן הפירוש הוא, שהמלך האחד זה הוא בינה, וז"א ומלכות הם ב' הכתרים. והקטרוג היה, על מה שהמלכות היתה דבוקה בז"א בפרצוף אחד, שאז היתה הבינה משמשת בשניהם בבת אחת. והמלכות רצתה להפרד ממנו, להעשות פרצוף בפני עצמה. וזה שאמרה, אלא דא בלחודוהי ודא בלחודוהי. ומהו החסרון שהמלכות דבוקה עם ז"א בפרצוף אחד, ומהי המעלה של הנסירה לב' פרצופין נבדלים, הוא ענין ארוך, וכבר נתבאר (באדרא רבא בהסולם אות שכ"ד ע"ש. ואין להאריך כאן).