זהר

תצ) ובחבורא קדמאה. לכן אמר, באומאה עלך, אם הוא ברעותך, ואי לאו, אימא. ר' פנחס בן יאיר. ההוא טולא בטש בעינוי דר' אבא, וכי לא הוה ידע קב"ה, אי הוה ברעותיה, אם לאו. א"ל, אם ליה גלוי, מי גלוי לאחריני, ובג"ד לכן אמור.

פירוש הסולם

תצ) ובחבורא קדמאה, לכן וכו': ובחבור הראשון. אמר לכן אמר, היינו שאמר הקב"ה למשה, בשבועה עליך, אם הוא ברצונך לומר לו הנני נותן לו את בריתי שלום, ואם אינו ברצונך לומר לו, אמור. כך אמר ר' פנחס בן יאיר. כי לכן הוא לשון ושבועה. בא אותו הצל והכה בעיניו של ר' אבא, ואמר לו, וכי לא היה יודע הקב"ה אם ברצונו לומר לו או לא, עד שהיה צריך לומר לו על הספק, אם כך ואם כך, אמור. אמר לו אם להקב"ה גלוי מי יאמר, שגלוי לאחרים. וע"כ אמר לו כך, לכן אמור, כלפי האחרים.