זהר

תצט) ומנ"ל דקיימין קמיה, דכתיב חי יי' אשר עמדתי לפניו, עמדתי ודאי, והא אוקמוה. ובג"כ גלמי ראו עיניך, עד לא יתחזי בעלמא. ועל ספרך כלם יכתבו, דהא כל נשמתין, בההוא דיוקנא דלהון, כלהו בספרא כתיבין. ימים יצרו, הא אוקמוה יצרו ודאי, ולא אחד בהם, בהאי עלמא למיקם בקיומא דמאריהון, כדקא חזי.

פירוש הסולם

תצט) ומנא לן דקיימין וכו': ומאין לנו שהנשמות עומדות לפניו, שכתוב,​ חי ה' אשר עמדתי לפניו, עמדתי ודאי, דהיינו מטרם שנברא. וכבר בארוה. ומשום זה, גלמי ראו עיניך, מטרם שנראה בעולם. ועל ספרך כולם יכתבו, כי כל הנשמות, באותה צורה שלהן, כולן בספר כתובות. ימים יוצרו, כבר בארוהו שמיוצרים בודאי, כלומר שנעשה מהם לבוש להתלבש בו. (כנ"ל דף צ"ה אות רצ"ט). ולא אחד בהם, שאין יום אחד בהם בעולם הזה, שיוכל לעמוד בקיום לפני אדונו כראוי.