זהר

תצט) כיון דאתבסמו רוחא ברוחא, ואתכלילו כחדא, כדין נפקא חד נהירו דסלקא ונחתא, ומתישבא על ארבע שורין דאופנים, ואיהו חד חיותא דשלטא עלייהו, ואקרי בזק, האי בזק נהיר בנהורא דנציץ גו שלהובא, ושלטא על כל אינון אופנים.

פירוש הסולם

תצט) כיון דאתבסמו רוחא וכו': כיון שנתבשמו רוח ברוח השמאל בימין, ונכללו יחד, אז יוצא ונולד מהם אור אחד העולה ויורד ומתישב על ארבע שורות האופנים, והוא חיה אחת השולטת עליהם, שעליה נאמר ורוח החיה באופנים, ונקרא בזק. בזק הזה מאיר באור נוצץ בשלהבת, ושולט על כל אלו האופנים. (כבר נתבאר ב"ב אות ס"ז וע"א)