זהר

תצז) כיון דמטו להאי רוחא אינון נשמתין נוקבין, נקטא לון האי רוחא, וקיימאן ביה. ולבתר אתכלילו רוחא דא דשמאלא, ברוחא דא דימינא. וכדין אתעבידו אינון נשמתין, כלילן דכר ונוקבא כחדא ופרחאן מהאי היכלא ואתפרשן בבני נשא. כל חד כפום ארחיה, ולבתר מזדווגן כחדא.

פירוש הסולם

תצז) כיון דמטו להאי וכו': כיון שהנשמות הנקבות הגיעו לרוח הזה, אדיריה, לוקח אותם הרוח, ועומדות בו. ואח"כ נכלל רוח הזה של שמאל ברוח הימין, (ב"ב אות ס"ה ע"ש) אז נעשו אלו הנשמות, כללות של זכר ונקבה יחד, ואז פורחות מהיכל הזה, ומתחלקות שוב בבני אדם, כשבאו להתלבש בכל אחד לפי דרכו, שבזכר מתלבשת נשמה זכר, ובנקבה נשמה נקבה. ואח"כ נושאים זה לזה ומזדווגים יחד. (בכדי שלא להכפיל דברים צינתי תמיד מקומות הביאור שבהיכלות בראשית, בבראשית ב'. והמעיין ימצא שם הביאור. וכן אנהג בכל ז' היכלות אלו. וזכור זה).