זהר

תצו) וישראל אתקריאו אילנא רבא ותקיף, ומזון לכלא ביה. ביה אורייתא, דאיהי מזונא לעילא. ביה צלותא, דאיהי מזונא לתתא. ואפילו מלאכין לית לון מזונא, אלא בישראל. דאי לאו דישראל יתעסקון באורייתא, לא הוה נחית לון מזונא, מסטר דאורייתא, דאמתילא לעץ, הה"ד, עץ חיים היא למחזיקים בה. ולאיבא, דאיהי מצוה.

פירוש הסולם

תצו) וישראל אתקריאו אילנא וכו': וישראל נקראו, אילן גדול וחזק ומזון לכל בו. בו התורה שהיא מזון למעלה, מבחינת ז"א. בו התפלה, שהיא מזון למטה, מבחינת הנוקבא. ואפילו המלאכים אין להם מזון אלא ע"י ישראל, שאם לא היו ישראל עוסקים בתורה, לא היה יורד להם מזון מצד התורה שנמשלה לאילן, ז"ש עץ חיים היא למחזיקים בה, ומצד הפרי של התורה, שהיא מצוה.