זהר

תצה) וכך הוא ארחא דמאן דמטי גבייהו, כיון דעאל ב"נ ברישי טוריא, חמי ליה עזא"ל, ההוא דאקרי גלוי עינים. מיד אמר לעז"א, כדין יהבין קלא, ומתכנשין גבייהו חויין רברבי דמתוקדן, וסחרין לון. משדרי אונימתא זעירתא לקבליה דב"נ, ותנא, כמין שונרא, היא, ורישה כרישא דחוייא, ותרין זנבין בה, וידהא ורגלהא זעירין. ב"נ דחמי לה, חפי אנפוי, והוא מייתי חד קטורתא, מאוקידו דתרנגולא חוורא, שדי באנפהא והיא אתית עמיה.

פירוש הסולם

תצה) וכך הוא ארחא וכו': וכד הוא הדרך של מי שמגיע אליהם. כיון שנכנס אדם בראשי ההרים, רואה אותו עזאל, אותו הנקרא גלוי עינים. (כנ"ל אות תכ"ד) מיד אמר לעזא. אז נותנים קול, ומתאספים אליהם נחשים גדולים השורפים, ומסבבים אותם. ומשלחים מין חיה קטנה הנקראת אונימתא, כנגד האדם. ולמדנו, שהיא כמין חתול, וראשה כראש הנחש, וב' זנבות לה, וידיה ורגליה קטנות. אדם הרואה אותה מכסה את פניו. והוא מביא כלי אחד עם אפר שנקרא מקטורתא, משריפת תרנגול לבן, ומשליך בפניה, והיא באה עמו.