זהר

תצד) ויברכם ביום ההוא לאמר, ר' יוסי פתח ואמר, יי' זכרנו יברך יברך את בית ישראל וגו', יי' זכרנו יברך: אלין גוברין. יברך את בית ישראל: אלין נשין. בגין דדכורין בעיין לאתברכא בקדמיתא, ולבתר נשין, ונשין לא מתברכן אלא מברכתהון דדכורין, דכד דכורין מתברכן כדין נשין מתברכן. ואי תימא מהא, דכתיב וכפר בעדו ובעד ביתו, דבעי לכפרא עליה בקדמיתא, ולבתר על ביתיה, בגין דמתברכא מניה.

פירוש הסולם

תצד) ויברכם ביום ההוא לאמור: ר' יוסי פתח ואמר,​ ה' זכרנו יברך יברך את בית ישראל וגו'. שקשה למה כתוב ב' פעמים יברך. ואומר, ה' זכרנו יברך, אלו הם הגברים. יברך את בית ישראל, אלו הן הנשים. כי הזכרים צריכים להתברך מתחילה ואחר כך הנשים, שנשים אינן מתברכות אלא מברכתם של זכרים, וכשהזכרים מתברכים אז מתברכות הנשים. ואם תרצה נלמוד מכאן, שכתוב, ​וכפר בעדו ובעד ביתו. שצריך לכפר על עצמו תחילה, ואחר כך על ביתו, הרי שהזכר קודם לנקבה, כדי שתתברך ממנו.