זהר

תצד) בההוא זמנא אתמר בשכינתא, וחלצה נעלו, נעלו דקב״ה, לקיים ביה של נעליך, ואתייחד בשכינתיה, דאתקריאת חליצה, ואיהו חלוץ הנעל. ולא צריכין לאתחברא בארח יבום לעולם, דאתמר בה וזאת לפנים בישראל וגו', שלף איש נעלו ונתן לרעהו.

פירוש מעלות הסולם

תצד) בההוא זמנא אתמר וכו׳: בעת ההיא דהיינו בגמר התקון, נאמר בשכינה שהיא מלכות, וחלצה נעלו, והוא נעלו של הקב״ה דהיינו ז״א, לקיים בו הכתוב של נעליך ומתייחד בשכינתו שהיא המלכות, הנקראת חליצה, והוא נקרא חלוץ הנעל. ולא צריכים להתחבר לעולם בדרך יבום, שהוא בא על אשת אחיו, ואינה בת זוגו האמיתי שנאמר בה במלכות הנקראת זאת, וזאת לפנים בישראל וגו' שלף איש נעלו ונתן לרעהו.