זהר

תצד) מהאי רוחא נפקא רוחא אחרא, לשמאלא. דאתחזי ואתגניז ואתכליל בהאי רוחא קדמאה, ואינון חד, כלילן דא בדא. והאי רוחא אחרא, אקרי אדירי"ה סנוג"'א. האי איהו רוחא לשמאלא. והאי קיימא, דכד תיאובתא דהיכלא שביעאה לאתדבקא בההוא נהר דנגיד ונפיק, ההוא רעותא דסלקא מתתא לעילא עבדא נשמתין ברעותא דיליה, ואינון נוקבי.

פירוש הסולם

תצד) מהאי דוחא נפקא וכו': מרוח הזה, ששמו סטוטריה, יוצא רוח אחר, לשמאל, שנראה תחלה בפ"ע ואח"כ נגנז, ונכלל ברוח הראשון, ונעשים אחד, כלולים זה בזה. (כמ"ש ב"ב אות ס"ה ע"ש) ורוח האחר ההוא נקרא אדיריה סנוגיא. זה הוא רוח לצד שמאל. וזה עומד לקבל נשמות נקבות, כשההשתוקקות של היכל השביעי, היא להתדבק בנהר ההוא הנמשך ויוצא, שהוא יסוד דז"א דאצילות, רצון ההוא העולה מלמטה למעלה, עושה נשמות ברצון שלו, והן נקבות. ולהיות הרוח הזה בבחינת גבורה וקו שמאל, ע"כ נקרא אדיריה, מלשון אדיר ועצום.