זהר

תצג) ת"ח, ברכתא דבריך לבני יוסף, אמאי אקדים לון ברכאן, עד לא יברך לבנוי. אלא מכאן, דחביבותא דבני בנוי, חביב עליה דב"נ יתיר מבנוי, ובגין כך, אקדים חביבותא דבני בנוי קודם לבנוי, לברכא לון בקדמיתא.

פירוש הסולם

תצג) ת"ח ברכתא וכו': בוא וראה, הברכה שברך את בני יוסף, למה הקדים ברכתם, מטרם שברך את בניו עצמו. ומשיב, אלא מכאן נשמע שאהבת בני בנים חביב על האדם יותר מבניו, ומשום זה, שאהבת בני בניו קודמת לבניו, הקדים לברך אותם בתחילה.