זהר

תצב) וישראל דאתמר בהון ויתברבו בגוים וילמדו מעשיהם. עד דיהון דרוכין בין רגלייהו, בגלותא לא אתברירו מנייהו. ובגינייהו אמר דוד ע"ה, למה אירא בימי רע עון עקבי יסבני. ועלייהו אמר שלמה, צאי לך בעקב"י הצאן. ביעק"ב. דעליה אתמר, לגבי נחש הקדמוני דפתי לחוה, הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב. בתר דיפקון מן גלותא, נמשלים לתפוחים, ולכל ריחין טבין. כגוונא דמפקנו דמצרים, דכתיב ביה תחת התפוח עוררתיך.

פירוש הסולם

תצב) וישראל דאתמר בהון וכו': וישראל שנאמר בהם, ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם, ועד שיהיו דרוכים בין רגליהם בגלות, לא יתבררו מהם. ובשבילם אמר דוד, למה אירא בימי רע עון עקבי יסבני. ועליהם אמר שלמה, צאי לך בעקבי הצאן. בעקבי הוא אותיות ביעקב, שעליו נאמר אצל נחש הקדמוני שפתה את חוה, הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב. אחר שיצאו מן הגלות נמשלים לתפוחים, ולכל ריחות טובים, כמו ביציאת מצרים, שנאמר בהם, תחת התפוח עוררתיך.