זהר

תצב) ישימך אלהים כאפרים וכמנשה, אקדים ליה לאפרים בקדמיתא, בגין דאפרים על שמא דישראל אקרי. מנ"ל. מהא, דכד שבטא דאפרים נפק, עד לא אשתלים זמנא דשעבודא דמצרים, דחקו שעתא ונפקו מן גלותא, קמו עליהון שנאיהון וקטלו לון, וכתיב בן אדם העצמות האלה כל בית ישראל המה, משמע דכתיב כל בית ישראל המה, ועל דא אקדים לאפרים קדם מנשה. בגין כך אפרים מטוליה לסטר מערב, ומטלנוי הוה.

פירוש הסולם

תצב) ישימך אלקים כאפרים וכמנשה: הקדים את אפרים בתחילה, משום שאפרים נקרא על שם של ישראל. מאין לנו זה. מכאן, כי כשיצא שבט אפרים מטרם שנשלם זמן שעבוד מצרים, שדחקו את השעה ויצאו מן הגלות, קמו עליהם שונאיהם והרגו אותם. וכתוב, ​בן אדם העצמות האלה כל בית ישראל המה. משמע, שאפרים נקרא ישראל, משכתוב כל בית ישראל המה. ועל כן הקדים את אפרים לפני מנשה. ומשום זה, נסיעתו של אפרים היה לצד מערב, ומסעו היה. כי השכינה היא במערב, שכל ישראל כלולים בה, וע"כ אפרים שנקרא בשם ישראל, היה בצד השכינה.