זהר

תצא) ואית דמעין אחתין, ורשימין תדיר על כל אינון רתיכין עלאין, דלא אתמחון. אלין אינון דמעין, דאושדו לעילא ותתא, כד אתחרב בי מקדשא, דכתיב הן אראלם צעקו חוצה מלאכי שלום מר יבכיון. ואינון דמעין דאושדין על צדיקייא, וזכאין, כד מסתלקי מעלמא. כלהו נטלי לון אינון רתיכין, וערבי לון באינון דמעין, דאתושדו על חריבו דבי מקדשא ועל דא כתיב, ומחה יי' אלהים דמעה מעל כל פנים. מאן פנים. אלין רתיכין עלאין קדישין. ולבתר וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ כי יי' דבר.

פירוש הסולם

תצא) ואית דמעין אחרנין וכו': ויש דמעות אחרות, שרשומים תמיד על כל אלו מרכבות העליונות, ואינם נמחות, אלו הם דמעות שנשפכו למעלה ולמטה כשנחרב בית המקדש, שבהם מעורבות בחינות ממנעולא, שעליהן אינו מועיל תשובה. וע"כ אינן נמחות. שכתוב, הן אראלם צעקו חוצה מלאכי שלום מר יבכיון. ואלו דמעות הנשפכות על צדיקים וזכאים כשמסתלקים מן העולם. כולן לוקחות אותן אלו המרכבות ומערבות אותן באלו הדמעות שנשפכו על חורבן בית המקדש. וע"כ כתוב, לעתיד לבא, ומחה ה' אלקים דמעה מעל כל פנים. מי הם פנים. אלו הם מרכבות העליונות הקדושות. ואח"כ וחרפת עמו יסיר וגו'. שזה יהיה בגמר התקון.