זהר

תפ) פתח ואמר, אליהו רחימא דמלכא עלאה, חזא מ"ם מן מות טאס באוירא, חטף לה, ושתף לה עם ר"ח, דאיהו יצחק, ואיהו בחושבן פינחס, ואשתלים בה רמ"ח. לבתר חזא ו' מן מו"ת טס ברקיעא, וחטף ליה, ושוי ליה ברמ"ח, ואשתלים רומ"ח. הדא הוא דכתיב, ויקח רומח בידו.

פירוש הסולם

תפ) פתח ואמר, אליהו וכו': פתח ואמר, אליהו, אהובו של מלך העליון, דהיינו פנחס, כי אליהו זה פנחס, ראה מם מן מות מעופפת באויר, חטפה וחבר אותה עם ר"ח, שהוא יצחק והוא בחשבון פינחס, ונשלם עם המ' הצירוף רמ"ח. אח"כ ראה הו' מן מות מעופפת ברקיע, וחטף אותה ושם אותה ברמח, ונשלם הצירוף רומ"ח, ז"ש, ויקח רומח בידו. (כבר נתבאר זה לעיל באות תס"ז ע"ש).