זהר

תפט) חנוך עביד ליה הקב"ה, בזימנא דנטיל ליה מאתריה, תפקידו בדביקו כדקא חזי, בעטורא דרוח עילאה. וקרא ליה נער. ובגיניה, כל נערה כתיב נער. וקיימא לגביה עילאה ותתאה. לגביה עילאה בההיא רוח עילאה. תתאה בההוא כלילו, דאתכלל מסטרא דאתנטל מתתא.

פירוש הסולם

תפט) חנוך עביד ליה וכו': חנוך, עשה לו הקב"ה, בשעה שלקחו ממקומו, תפקידו בדביקות כראוי, בעטור הרוח העליון. וקראו נער. ובשבילו, כל נערה כתוב בתורה נער חסר ה'. ונמצא אצלו עליון ותחתון. ומפרש, הוא כלול בעליון, היינו באותו הרוח העליון, שהוא ז"א. ובתחתון, היינו באותה התכללות שהיא כלולה מצד שנלקח מלמטה, דהיינו מבחינת מלכות.
פירוש. כי חנוך כלול מב' מיני מוחין, ממוחין דפנים מז"א, וממוחין דאחורים של המלכות שמהמצב הא'. וז"ש, חנוך עביד ליה הקב"ה וכו'. תפקידו בדביקו כדקא חזי דהיינו בב' מיני המוחין הנ"ל, וז"ש, בעטורא דרוח עילאה, דהיינו במוחין דפנים מז"א. וקרא ליה נער, דהיינו במוחין דאחורים ממלכות, המכונים נער וילדות. ולפיכך נבחן, שפעם מתלבש בו ז"א, ופעם מתלבשת בו המלכות. וז"ש, וגניניה כל נערה כתיב נער, המלכות נקראת נערה, בשעה שהיא בזווג עם ז"א. אבל כשהיא במוחין דאחורים, ומלובשת במטטרון, אז נקראת המלכות נער חסר ה'. באפן, שכל מקום שכתוב בתורה נערה חסר ה', הכונה היא על המלכות המלובשת במטטרון. וז"ש, וקיימא לגביה עלאה ותתאה, שנמצאת בו הארת העליון, שהוא ז"א, והארת התחתון שהיא מלכות. עלאה, בההיא רוח עלאה, שהוא ז"א. תתאה, בההוא כלילו דאתכלל מסטרא דאתנטל מתתא, דהיינו המלכות. וביאור ענין מטטרון תמצא לעיל בז"ח תרומה (אות ל"ט וכו').