זהר

תפט) לעילא מהאי פתחא, אית פתחא אחרא, דקב"ה חתיר לה ואתפתח תלת זמני ביומא, ולא אנעיל, וקיימא לאינון מאריהון דתיובתא, די אושדין דמעה בצלותהון קמי מאריהון. וכל תרעין ופתחין ננעלו, עד דעיילי ברשותא, בר תרעין אלין, דאקרון שערי דמעה.

פירוש הסולם

תפט) לעילא מהאי פתחא וכו': למעלה מפתח הזה של ההיכל, יש פתח אחר שהקב"ה חפר אותו מדינים דמפתחא, שה"ס באר חפרוה שרים. ונפתח שלש פעמים ביום דהיינו שמאירים בו ג' קוין ואינו נסגר, ועומד פתוח לאלו בעלי תשובה ששפכו דמעות בתפלתם לפני אדונם. וכל השערים והפתחים נסגרים, עד שנכנסים ברשות, חוץ משערים אלו, הנקראים שערי דמעות, שפתוחים ואינם צריכים רשות. פירוש. כמ"ש (לעיל אות תפ"ד) כי פתח הא' הנ"ל, ה"ס לפתח חטאת רובץ, ושם נמצאת המלכות דמנעולא, שהיא בסוד רבבה. ומבחינה זו אינה מועיל תשובה. להיותה מדת הדין הקשה. אבל הקב"ה חפר למעלה ממנו פתח ב', מסוד מפתחא, דהיינו מלכות הממותקת בבינה. ומשם מועיל תשובה.