זהר

תפח) וכד אולידת קב"ה זמין לה חד חויא עלאה רברבא, ואתי ונשיך לגבי ההוא אתר, ואולידת. ורזא דא הרבה ארבה עצבונך והרונך, בגין דאיהי מתחלחלא בכל יומא, ובעציבו על עובדין דעלמא. בעצב תלדי בנים. בעצב, דא רזא דחוייא, דעציב אנפיהון דעלמא.

פירוש הסולם

תפח) וכד אולידת וכו': וכשמולידה, הקב"ה מזמין לה נחש אחד עליון וגדול, ונושך למקום ההוא, ומולידה. וז"ש הרבה ארבה עצבונך והרונך, משום שהיא מתחלחלת בכל יום, והיא בעצבות על מעשה העולם. בעצב תלדי בנים, בעצב, הוא סוד הנחש שהעציב פניהם של העולם, שהביא עליהם המות ע"י הפיתוי של עצה"ד. ונזקקת אליו שיפתח הפתח שתוכל להוליד.
ענין זה מבואר היטב בדברי הזהר משפטים (אות שכ"ד ושכ"ה, והארכנו שם בהסולם ד"ה פנימיות עש"ה) והקיצור הוא, שסתימת הרחם באה משליטת קו שמאל שאינו מתיחד בקו ימין, וע"י קו אמצעי בסוד המסך דחירק הממעט את קו שמאל מג"ר נכנע השמאל ומתיחד עם הימין, אמנם בשביל מיעוט ג"ר של הנוקבא נופלים תנה"י שלה לבריאה, והנחש יונק מיסוד שלה, שנפל לבריאה, באופן שפתיחת הרחם באה ע"י נתינת רשות לנחש לינק מיסוד שלה, וע"כ נבחן כמו שהנחש נושך ערייתא, והוא כדי לפתוח את רחם המלכות ע"י חבורה עם החסדים שבימין, ותפתח מסתימתה, ותוליד את הנשמה. שז"ס בעצב, ע"י יניקת הנחש מפתיחת הפתח, תלדי בנים. שאי אפשר בלאו הכי עש"ה.