זהר

תפח) ובגין דא י' מן שד"י דאיהו חולייא דשלשלת, מינה מפחדין כל שדין ומזיקין, ומיד דחזיין ליה במזוזות דתרעין, ברחין, דבה אתמר, לאסור מלכיהם בזיקים ונכבדיהם בכבלי ברזל. כ"ש כד חזיין לה באות תפלין על דרועין, ורשימין בה באות ברית בבשריהון, והזר הקרב יומת, לית זר, אלא יצר הרע, דדמיא לכל חיון ועופין דורסין.

פירוש הסולם

תפח) ובגין דא יוד וכו': ומשום זה, י' מן שדי, דהיינו אות ברית, שהוא טבעת משלשלת, שה"ס המסך שבקו האמצעי (כנ"ל בסמוך) ממנה מפחדים כל השדים והמזיקים, משום שהוא ממעט הג"ר דשמאל שהוא כל חיותם, ומיד שרואים את הי' דשדי, במזוזות השערים הם בורחים, כי בה, בי' דשדי, נאמר, לאסור מלכיהם בזיקים ונכבריהם בכבלי ברזל. כי שכן שהם בורחים, כשרואים אותה באות תפלין שעל הזרועות, דהיינו בקשר של תפלה של יד. והרשומים בה באות ברית בבשרם, נאמר עליהם, והזר הקרב יומת. דהיינו היצר הרע שנקרא זר, יומת, שאין זר אלא היצר הרע, הדומה לכל החיות והעופות הדורסים. כנ"ל.