זהר

תפז) כתיב, ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אותו אלהים, מגו עלמא דא דבני נשא. ואתמשך חנוך זעיר זעיר, עד דאתעבד מה דאתעבד, ושארי בדוכתיה כדקא יאות. מטטרון רברבא ותקיפא, ממנא דאנפין, דמיניה אזדעזען עילאין ותתאין, ושליטין ושמשין עילאין דקריבין ליה, לשלטאה, ולאפקא מיניה חילא ועטרין קדישין.

פירוש הסולם

תפז) כתיב, ויתהלך חנוך וכו': כתוב, ויתהלך חנוך את האלקים ואיננו כי לקח אותו אלקים. כי לקח אותו אלקים מהעולם הזה של בני אדם, ונמשך חנוך מעט מעט, עד שנעשה מה שנעשה, ושכן במקומו כראוי. שהוא מטטרון הגדול והחזק, שר הפנים, שממנו מזדעזעים עליונים, ותחתונים, ושליטים, ושמשים עליונים הקרבים אליו, לשלוט, ולהוציא ממנו כח ועטרות קדושות.