זהר

תפז) א"ר יוסי, מיא הוו יסודא דכולא. בגין דאשכחן דעיקרא דכל עובדוהי לבראשית הוו מן מיא. ותאנא, בתחלה היו המים מפוזרין תחת השמים, עד שגער הקב"ה בהם, והכניסם ואספם אל מקום אחד. הה"ד יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה. ולאח"כ נתפזרו כמתחלה, ורקע הארץ על המים, הה"ד, לרוקע הארץ על המים כל"ח.

פירוש הסולם

תפז) א"ר יוסי מייא וכו': אר"י, יסוד הכל היו המים. כי אנו מוצאים שעיקר כל מעשה בראשית היו מן המים. ולמדנו, בתחילה היו המים מפוזרים תחת השמים, עד שגער הקב"ה בהם והכניסם ואספם אל מקום אחד. כמ"ש. יקוו המים אל מקום אחד ותראה היבשה. ולאח"כ נתפזרו כמתחילה, ורקע הארץ על המים. ז"ש, לרוקע הארץ על המים כי לעולם חסדו.