חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת

אות תפז

זהר

תפז) וביה רכיב אליהו, וסליק לשמיא. הה"ד, ויעל אליהו בסערה השמים, וביה ויען ידו"ד את איוב מן הסערה. ובגין דא, אוקמוה רבנן דמתניתא עליה, איזהו גבור הכובש את יצרו. ואית למאן דמתהדר ליה חמור, דלאו איהו מצטער רוכבו. ואלין אינון דמשתדלין בקל וחומר. ובגין דא אתמר באברהם, ויחבש את חמורו. ובגיניה אתמר על משיח, עני ורוכב על חמור.

פירוש הסולם

תפז) וביה רכיב אליהו וכו': ובו רכב אליהו ועלה לשמים, ז"ש ויעל אליהו בסערה השמים. ובו, ויען ה' את איוב מן הסערה, ומשום זה העמידו חכמי המשנה עליו, איזה גבור הכובש את יצרו. ויש למי שנעשה לו חמור, שאינו מצער את רוכבו. ואלו הם המשתדלים בקל וחומר. ומשום זה נאמר באברהם, ויחבש את חמורו. ומשום זה נאמר על משיח, עני ורוכב על חמור.
ביאור הדברים. כי היצר הרע מקבל כחו להזיק ולהסית את האדם מקו שמאל. והרשע ע"י עונותיו מגביר כח השמאל על הימין, שנופל בזה לרשות היצה"ר המכונה בהרבה שמות לפי חומר החטא של האדם וז"ש (באות חפ"ה) איהו נחש איהו כלב איהו אריה וכו' אתמתיל לכל בר נש כפום חובוי כי לפי המין של העון שמחטיא לאדם, כך הוא נקרא. וז"ש, ואות י' דשדי איהו חוליא דשלשלת על קודלא דשד יצר הרע. כי הי' דשדי, ה"ס אות ברית, שה"ס קו האמצעי, שבו המסך דחירק הממעט את ג"ר דשמאל, שהן כל כחו של יצה"ר, וצדיק השומר ברית קושר אותו שלא יוכל להחטיאו. ודומה כמו שמפיל טבעת משלשלת על צוארו, ומושל עליו. ש דתפלין שלשלת וכו' שמורה על ג' קוין.
וז"ש (באות תפ"ו) והאי איהו כלב וכו' דמרכיבין עליה נפשא, כי ניתן יצר הרע לכל אדם, שיכבשו תחתיו וירכב עליו. וכל השלמות באה על ידי יצה"ר אם כובש אותו, כמ"ש חז"ל בכל לבבך, בשני יצריך ביצר טוב וביצר הרע. ונמצא שאם זוכה ורוכב על יצר הרע הוא זוכה לכל וז"ש (באות תפ"ז) וביה רכיב אליהו וסליק לשמיא וכו', כי הסערה היא יצה"ר, שכבשו ורכב עליו וזכה לעלות לשמים. וכן ויען ה' את איוב מן הסערה, משום שזכה לכבוש את הסערה. ובגין דא אוקמוה רבנן דמתניתא עליה איזהו גבור הכובש את יצרו. כי אם כובש אותו זוכה לכל השלמות הנ"ל. ואית למאן דמתהדר ליה חמור דלאו איהו מצטער רוכבו, דהיינו מי שזוכה לכבשו בשיעור מסוים, נעשה לו היצה"ר חמור לרכוב עליו, והיצה"ר אינו מצערו עוד לעולם. ואלין אינון דמשתדלין בקל וחומר שעושים את מצות הקלות כמו החמורות. ואז נעשה להם היצר הרע חמור, כי וחומר, הוא אותיות חמור. ובגין דא אתמר באברהם ויחבוש את חמורו וכו' עני ורוכב על חמור. כי זכו לכבוש את היצה"ר עד שנעשה להם חמור לרכוב עליו, להביאם אל השלמות.