זהר

תפד) ועבד הקב"ה את בגו את, אורחיה וטבעיה דעלמא, דמיא קלילן, וארעא יקירא. ומאן דאיהו יקירא, נחית לתתא. וקלילא סליק לעילא. אבל הקב"ה, לאחזאה אתוהי ועובדוי לבני נשא, ארכין ואנחית מיא דקלילן לתתא, וארעא דאיהי יקירא, סליק לעילא, על קלילא. הה"ד לרוקע הארץ על המים. כלומר, מיא דאינון קלילין, לתתא. וארעא, דאיהי יקירא, לעילא.

פירוש הסולם

תפד) ועבד הקב"ה את וכו': ועשה הקב"ה אות בתוך אות. אות א) כי דרכו וטבעו של העולם, שהמים קלים והארץ כבדה, ומי שהוא כבד יורד למטה והקל עולה למעלה. אבל הקב"ה, להראות אותותיו ומעשיו לבני אדם, השפיל והוריד המים, שהם קלים, למטה, והארץ, שהיא כבדה, העלה למעלה, על הקל. ז"ש, לרוקע הארץ על המים. כלומר, המים שהם קלים, הם למטה, והארץ, שהיא כבדה, היא למעלה.