זהר

תפב) אלא אמר דוד, כל דיירי ארעא די בעלמא דין, זילו, זילו מרישא דעלמא עד סופיה, ותשכחין עובדוי דהקב"ה, כעובדוי ברישא דעלמא, כך עובדוי בסייפי דעלמא, מייתי דיורין בעלמא, אי זכו, מותיב להו ולבנייהו ולבני בנייהו עד סופא דעלמא. לא זכו, מחריב להו מנהון. וההוא אתרא, וההוא קרתא, לא אתבני לעלמין. לאחזאה לבני נשא, דאתר חייביא הוה ההוא אתר, והקב"ה עבד ביה דינא, הה"ד אשר שם שמות בארץ.

פירוש הסולם

תפב) אלא אמר דוד וכו': ומשיב, אלא אמר דוד, בל יושבי הארץ אשר בעולם הזה, לכו, לכו מראש העולם עד סופו, ותמצאו מעשיו של הקב"ה, אשר כמעשיו בראש העולם, כך מעשיו בסוף העולם. מביא דיורים בעולם, אם זוכים, מושיב אותם ובניהם ובני בניהם עד סוף העולם. ואם אינם זוכים מחריב אותם מהם, ומקום ההוא ועיר ההיא לא יבנו לעולם. להראות לבני אדם, שמקום רשעים היה מקום ההוא, והקב"ה עשה בו דין. ז"ש אשר שם שמות בארץ. שעושה מקומות הרשעים שממה.