זהר

תפב) ואמאי אשתתף ביצחק. בגין דיצחק מסר גרמיה למיתה. ובגין דא אשתתף ליה ליצחק, למהוי ליה עזר. דמסטרא דתרין עיזלי דאיילתא, אשתתפי ביה אברהם ויעקב, דאברהם דרגיה חסד אשתתף בח"ס דפנח"ס. יעקב איהו פנ"י דפנחס בגין דאתמר ביה, כאשר עבר את פניאל, פנ"י א"ל. בגין דכד עלמא איהו בדוחקא, ואית צדיק בעלמא מקני על ברית, אבהן אשתתפו ביה, ובגינייהו אמר משה בדוחקא דישראל, זכור לאברהם יצחק ולישראל עבדיך. ובתלת אתוון יה"ו מן אליהו, זכה לה' מן הנביא, ודא איהו אליהו, ה' נביא, ואשתלים ביה ידו"ד.

פירוש הסולם

תפב) ואמאי אשתתף ביצחק וכו': ולמה נשתתף פנחס ביצחק. הוא משום שיצחק מסר עצמו למיתה, ומשום זה נתחבר עם יצחק שיהיה לו עזר. כי מצד ב' עופרי האילות נשתתפו בו אברהם ויעקב, שאברהם שמדרגתו היא חסד נשתתף בח"ס דפינחס, יעקב הוא פני דפינחס, משום שנאמר בו, כאשר עבר את פניאל, שהוא אותיות פני אל. כי בשעה שהעולם הוא בצרה, ויש צדיק בעולם המקנא על ברית, מתחברים בו האבות. ובשבילם אמר משה, בצרת ישראל, זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדין. ובג' אותיות יה"ו מן אליהו, שה"ס אברהם יצחק יעקב, זכה לה' מן הנביא, שהיא מלכות, וזה הוא אליהו ה' נביא, ונשלם בו י"ה ו"ה.
פירוש הדברים. כבר ידעת שהמ' מן מות היא דינין דדכורא הבאים עם החכמה. והו' דמות, ה"ס יסוד המחבר המנעולא אל המ' ונעשה צירוף מות. כי המיתה באה ממנעולא. אמנם ו' דמות, היא ג"כ בחינת מנעולא, אלא שהיא בחינת דינין דנוקבא סתם, ואין המנעולא ניכר בה אלא בת'. אמנם כח הו' יפה לעורר את הת' שהיא מנעולא וע"כ היא בחינת יסוד לחבר המ' עם הת'. והנה הת' דמות אי אפשר לצרפה לקדושה, כי ה"ס המלכות שנגנזה. אמנם המ"ו שייכים לתקוני הקדושה, כי המ' שהיא דינים דדכורא, צריכים לשמירה על החכמה (כנ"ל אות תס"ז) והו', שהיא דינים דנוקבא, צריכים למעט בה הג"ר דשמאל שמהם כל החיות של הסטרא אחרא.
וז"ש (באות ת"פ) חזא מ' מן מות וכו' ושתף לה עם ר"ח דאיהו יצחק וכו'. כי ר"ח הוא חשבון יצחק, שיורה על החכמה שבקו שמאל, ששתף עמה המ' כדי לשמור את ר"ח שהיא החכמה מן החצונים והרשעים כנ"ל. ואשתלים בה רמ"ח, כי ר"ח עם מ' הם רמ"ח. לבתר חזא ו' מן מות וכו', שהוא דינין דנוקבא הממעטים הג"ר דחכמה דשמאל, שהיא כל חיות החיצונים כנ"ל, ואשתלים רומח, שברומח הזה דקר את זמרי וכזבי, שלקח כל חיותם שהיא ג"ר דשמאל, שבו מתדבקים הסטרא אחרא וממנו הם חיים. וז"ש (באות תפ"א) במה יכיל לחטוף תרין אתוון אלין, ששואל באיזה כח עקרם מן הס"א, דהיינו מן הצירוף מות שפעלו את המגפה, והחזירם אל הקדושה. ומשיב בב' רוחין וכו' פני חס, אשר פני, ה"ס הרוח דקו האמצעי, שהוא חטף המ' והחזירה לאחור, עי"ז שהמשיך מוחין דפנים, שה"ס פני, והו' נחטפה ע"י חס שה"ס קו ימין, ששם נכללה דינין דנוקבא שבו' זו, כדי להגביר כח הימין על השמאל, כי ו' זו ממעטת ג"ר דשמאל. וז"ש, בתרין פנים אלין חס על ישראל דלא אתאבידו, דהיינו בכח ב' הקוין ימין ואמצעי, שהמשיכו וחברו המ"ו בר"ח. וז"ש בחילא דתרוויהו. כי שני הכחות צריכים, את המ צריכים לשמירה. ואת הו' צריכים למיעוט הג"ר דשמאל שלא יתגברו עוד.
וז"ש (באות תפ"ב) ואמאי אשתתף ביצחק, ומשיב, בגין דיצחק מסר גרמיה למיתה, פירוש, שנעקד על המזבח, ששם נתמעט הג"ר דשמאל שלו (כנ"ל ויקרא אות ש"ד) והשיג הו"ק דחכמה, שה"ס מוחין דפנים, ובגין דא אשתתף ליה ליצחק למהוי ליה עזר. כי היה צריך להתלבש בו"ק דחכמה, שה"ס ר"ח דרומח. דמסטרא דתרין עיזלי דאיילתא, שה"ס דינין דדכורא ודינין דנוקבא השולטים באיילתא שה"ס המלכות (כנ"ל מצורע אות ס"א ס"ב) אשתתפי ביה אברהם ויעקב, שה"ס קו ימין וקו אמצעי, כנ"ל, דאברהם דדרגיה חסד אשתתף בח"ס דפנחס, והוא שחטף את הו' דמות, כנ"ל, יעקב איהו פני דפנחס, והוא שחטף את המ' דמות, כנ"ל. ונמצא בזה שכל ג' הקוין נתלבשו בפינחס, כי פני חס, הם אברהם ויעקב, והחשבון ר"ח שבשמו הוא יצחק. וז"ש, בגין וכו' ואין צדיק בעלמא מקני על ברית אבהן אשתתפו ביה דהיינו ג' אבות. שה"ס ג' קוין כמו שנתלבשו בפנחס שקנא על ברית. ואלו ג' קוין ה"ס ג' אותיות יה"ו דהויה, המשפיעים אל ה' אחרונה דהויה, שבה נשלם שם הויה. וז"ש, ובתלת אתוון יה"ו מן אליהו, משום שאליהו שהוא פנחס זכה בג' קוין שה"ס יה"ו שנתחבר לשמו אליהו, זכה לה' מן הנביא, זכה ג"כ לה' אחרונה דהויה, שהיא מלכות ומצרפים הה' של הנביא אל אליהו, ודא איהו אליהו ה', נביא. ואשתלים ביה הויה, ונשלם בשמו י"ה ו"ה.