פירוש הסולם
תע)
תו קול דא וכו׳: עוד. כי קול זה, שיעקב שורה בו, שהוא הקו האמצעי, הכנפים מכסות גוף אחד, הכולל ימין ושמאל, להפריש זה מזה, דהיינו להפריש המחלוקת שבין ימין ושמאל
(כמ"ש בפלפה"ס אות ל"ה) כדי לגלות החכמה מתוך הדעת, ולחבר גוף אחד כאן, וגוף אחד כאן. כש"א,
לאיש שתים חוברות איש, שמחברים איש, דהיינו הגוף, כדי להמשיך הדעת ולהפריד המחלוקת זה מזה.
פירוש. שמפרש, לפיכך נקרא קול דיעקב שורה בו, בשם קול מחנה, משום שקול יעקב, שהוא קו האמצעי, מפריד בין ימין ושמאל הדבקים במחלוקת זה בזה, ומחברם זה בזה להיות אחד. כלומר שע"י שמפריד ביניהם, שקו ימין יאיר ממעלה למטה, וקו שמאל יאיר ממטה למעלה, עי"ז יכול לחבר אותם לגוף אחד
(כמ"ש בזהר פקודי אות ע"ה). וז"ש,
קול דא מחפיין חד גופא, מתחילה,
לאפרשא דא מן דא, דהיינו שמפריד בהארתם, שהימין יאיר ממעלה למטה, והשמאל יאיר ממטה למעלה.
לאשתמודעא, שעי"ז מתגלית הארת החכמה שבבחינת הדעת.
ולאתחברא שיתחברו הימין עם השמאל, עי"ז אשר
גופא חד הכא, שהימין דגוף יאיר מכאן, ממעלה למטה,
וגופא חד הכא, והשמאל דגוף יאיר מכאן, ממטה למעלה. וז"ש,
כד"א, לאיש שתים חוברות איש. שפירושו
לאיש שתים, שעי"ז שמחלק הארות ימין ושמאל דאיש, דהיינו דגוף
לשתים, שהימין יאיר ממעלה למטה והשמאל ממטה למעלה, על ידי זה
חוברות איש הם מתחברים לאיש אחד, להארה אחת, כדי לגלות הדעת. וז"ש
מחברן איש לאשתמודעא שמחברים הימין והשמאל לאיש אחד, לגלות הדעת, כי ע"י יחוד ימין ושמאל נגלה הדעת,
ולאפרשא דא מן דא, ולהפריד הארתם, שזה יאיר ממעלה למטה וזה ממטה למעלה, כי לולא תקון זה לא היו יכולים להתיחד. וע"ז נאמר לאיש שתים. כנ"ל. ומטעם זה נק' הקול דקו האמצעי, קול מחנה.
