זהר

תע) ובגין דאסתמרו ישראל, וכל אינון זרעא קדישא, אתמנון כלהו, בגין דלא חסר אפילו חד מנייהו. וע"ד כתיב, ולא כליתי את בני ישראל, מכלל דאחרנין כלו. וכן השיב את חמתי מעל בני ישראל, מעל בני ישראל השיב, אבל מעל אחרנין דהוו ערב רב, לא השיב. וע"ד רשים קרא ואמר, מעל בני ישראל. ובג"ד אתמנון בני ישראל כמלקדמין, וחבר לון קב"ה בהדיה. כגוונא דא בעובדא דעגל, דכתיב ויפול מן העם וגו'. כל אינון מערב רב הוו. ולאחזאה דלא הוו מבני ישראל, מה כתיב לבתר, ויקהל משה את כל עדת בני ישראל.

פירוש הסולם

תע) ובגין דאסתמרו ישראל וכו': ומשום שנשמרו ישראל, וכל אלו זרע הקדוש, נמנו כולם, ולא היה חסר אפילו אחד מהם. וע"כ כתוב, ולא כליתי את בני ישראל, משמע שאחרים, שאינם מבני ישראל, כלה. וכן השיב את חמתי מעל בני ישראל, מעל בני ישראל השיב, אבל מעל אחרים, שהיו ערב רב, לא השיב. וע"כ מציין הכתוב ואומר, מעל בני ישראל. ומשום זה נמנו בני ישראל כבתחילה, וחיבר אותם הקב"ה עמו. כעין זה במעשה העגל שכתוב, ויפול מן העם וגו'. כל אלו מערב רב היו. ולהראות שלא היו מבני ישראל, מה כתוב אח"כ, ויקהל משה את כל עדת בני ישראל. ללמד שהיו כולם בשלמות.