חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת

אות תעח

זהר

תעח) ד"א הן עם כלביא יקום, לקרבא קרבנין ועלוון קמי מלכהון, על גבי מדבחא. ותאנא, בשעתא דקורבנא אתוקד על גבי מדבחא, הוו חמן דיוקנא דחד אריה רביע על ההוא קרבנא, ואכיל ליה.

פירוש הסולם

תעח) ד"א הן עם וגו': פירוש אחר. הן עם כלביא יקום, לקרב קרבנות ועולות, לפני המלך, על המזבח. ולמדנו, בשעה שהקרבן נשרף על המזבח, ראו שם צורה של אריה אחד רובץ על קרבן ההוא ואוכל אותו.