פירוש הסולם
תעז)
ויאמר ה' לא ידון וגו' רא"א בההוא זמנא הוה ההוא נהרא דנגיד ונפיק, אפיק רוחא עלאה מאלנא דחיי: ויאמר ה' לא ידון רוחי וגו' רא"א בעת ההיא דהיינו לפני המבול הנהר הנמשך ויוצא מעדן דהיינו בינה הוציא רוח עליון מעץ החיים שהוא ז"א
ואריק באילנא ואתמשכן רוחין בגווייהו דבני נשא יומין סגיאין והשפיע בהאילן דהיינו בהנוקבא ונמשכו מהם רוחות החיים בתוך בני אדם וחיו משום זה ימים רבים, פירוש. ספירות הבינה הם בסוד מאות, ולפי שרוחות החיים היו נמשכים מן הבינה, חיו אז בני אדם בסוד מאות, והיו ימי שני חייהם ז' מאות שנה כנגד ז"ס תחתונות של הבינה ואם בגבורות שמונה מאות שנה וגם בתשע מאות שנה וע"כ חיו ימים רבים.
עד דסלקו בישין ואתעתדו לפתח, כדין אסתלק רוחא עלאה מההוא אילנא בשעתא דפרח נשמתין בבני נשא הה"ד וכו': עד שעלתה רעתם למרום והתיצבו לפתח דהיינו לפתח חטאת רובץ,
(כנ"ל באות תס"א) אז נסתלק רוח העליון דהיינו מהבינה מהאילן דהיינו מהנוקבא, בעת שפורחים נשמות לבני אדם. כלומר שרוח העליון מהבינה נסתלק מהנוקבא, ולא נשאר בה רק רוח ז"א בלבד, והנשמות פורחים רק מצד ז"א ונוקביה בלבד:
הה"ד לא ידון רוחי באדם לעולם למיהב לעולם בשעתא דפרח נשמתין לבני נשא וזהו שכתוב לא ידון רוחי, מבינה באדם. לעולם, היינו ליתן רוחי לעולם בעת שפורחים נשמות מזו"ן לבני אדם. ולפיכך כיון שהבינה אינה נותנת נשמות לעולם ואין עתה נשמות רק מז"א, שספירותיו בסוד עשרות ע"כ ימי שני חיינו רק
שבעים שנה, כנגד ז' ספירות תחתונות דז"א, ואם בגבורות שמונים שנה, דהיינו באחיזת הג"ר, עד בן מאה שנה, שהוא
כעבר ובטל מהעולם.
