זהר

תעו) ר"ש פתח ואמר וזכרתי את בריתי יעקוב, מלא בוא"ו, אמאי. אלא, בתרין סטרין איהו, רזא דחכמתא, חדא, דאיהו רזא דרגא דחכמתא אתר דשרי ביה יעקב. אבל האי קרא, על גלותא דישראל אתמר, דכד אינון גו גלותא, ההוא זמנא דיתפקדון, יתפקדון ברזא דוא"ו. ואיהו באלף שתיתאה.

פירוש הסולם

תעו) ר"ש פתח ואמר, ​וזכרתי את בריתי יעקוב: יעקב הוא מלא עם ו', ושואל למה. ואומר, בב' צדדים הוא, סוד החכמה א' שהוא, היינו הו' סוד מדרגת החכמה במקום שיעקב שורה בו. שהוא ת"ת דאצילות, סוד קו אמצעי. והמילוי ו' שביעקב יורה על יסוד, שהוא סוד החכמה שבפרצוף, (כנ"ל בהקדמת הזהר דף י"א ד"ה וז"ש ואיטמירו ע"ש). ות"ת ויסוד כאחד הם בסוד וו (כנ"ל דף קל"ג אות תנ"א) וע"כ כתוב יעקוב עם ו' לרמז על חיבורו עם היסוד, שהוא שלמותו בסוד החכמה.
אבל האי קרא וכו': ושנית, אבל מקרא זה נאמר על גלות ישראל, כי כשהם בגלות בשעה שיהיו נפקדים מהגלות, יהיו נפקדים בסוד הו'. שהוא באלף הששי, וע"כ כתוב יעקוב עם ו'. לרמז שיעקב, דהיינו בני ישראל יגאלו בו' שהוא אלף הששי.