פירוש הסולם
תעו)
וכד קיימא כרסייא וכו׳: וכשהכסא עומד בכינוי של שמחה, כלומר, אחר שהכסא קבל הכינוי המגלה החכמה, במקום שצריכים, דהיינו שבאה לזווג עם ז"א, שאז חוזרת המלכות, שהיא הכסא, לבחינת חסדים מכוסים כמו ז"א
(כנ"ל בז"ח בראשית אות ק"ו) ולפיכך, החיות מרפים כנפיהן אז, שאינן שולטית עוד באלו הכינויים והכנפים המגלות חכמה, והשמחה שלהם באותו זמן הזווג, היא, שהכינויים האלו
תרפינה כנפיהם, דהיינו שלא ישלטו לגלות החכמה, כדי שלא יפריעו את הזווג דז"א ומלכות. כי אז נקרא הקב"ה בשמות הקדושים האחרים העליונים. כי השמות הקדושים פועלים אז, ולא הכינויים.
