זהר

תעה) ובהון אילת אעילת רישהא בין ברכהא. רישא, איהו צדיק יסוד עולם. בין ברכהא דאינון נצח והוד. ואומי לה ביה, למפרק לבנהא בבקר, דאיהו אריה בקר ימינא דאברהם, משיח בן דוד דנפיק מיהודה, דאתמר ביה, גור אריה יהודה. ובג"ד, חי יי' שכבי עד הבקר.

פירוש הסולם

תעה) ובהון אילת אעילת וכו': ובהם, בע' קולות האילה, שהיא השכינה, מכנסת ראשה בין ברכיה. ראשה, זה צדיק יסוד עולם, בין ברכיה, שהן נצח והוד, ונשבע לה בו, בצדיק לגאול את בניה בבקר, שהוא אריה, דהיינו חסד שנקרא אריה. בקר, הוא ימינו של אברהם, שהוא חסד, והוא משיח בן דוד היוצא מיהודה שנאמר בו גור אריה יהודה ומשום זה אמר הכתוב, חי ה' שכבי עד הבקר, עד שיופיע משיח בן דוד, שהוא אריה והוא בקר, דהיינו אור החסד.