פירוש הסולם
תעה)
וכתיב שש מעלות וגו׳: וכתוב, שש מעלות לכסא, שהם חג"ת, ונה"י הכלולים בחג"ת. שהם מחזה ולמעלה. אלו הם ששה צדדים למטה, במלכות, שהיא הכסא התחתון, כעין ששה צדדים שלמעלה, בבינה, שהיא הכסא העליון. כי יש שש מעלות לכסא העליון, שהן חג"ת דז"א, ונה"י הכלולים בחג"ת, ושש מעלות לכסא התחתון, שהן חג"ת דחיות שבמלכות ונה"י הכלולים בחג"ת אלו. אלו ואלו אינן יכולות להסתכל לדעת את כבוד הכסא השורה עליהן. כל שכן את מי ששורה על הכסא, שעל הכסא העליון, שורה חכמה, ועל הכסא התחתון, שורה ז"א. כולן באימה וביראה עומדות תחת הכסא. נושאות עליהן הכסא ואינן יודעות לאיזה מקום מתחברים הגופים. כש"א, חוברות אשה אל אחותה כנפים. כדי להעלות את הכסא. ואז כל הכינויים המכסים את שמות הקודש, שולטים על שמותיהם, והקב"ה נקרא בכינוי.
פירוש. כבר נתבאר, שגופי החיות הנושאות את הכסא, הן גופי החיות הנושאות את הכסא העליון, שהוא בינה, שהן חג"ת דז"א, והן גופי החיות הנושאות את הכסא התחתון שהוא מלכות. הן כולן בחסדים מכוסים מחכמה. ורק ברגלי החיות, שה"ס תנה"י, או בכנפיהם, שהם ג"כ בחינת תנה"י. בהם מתגלה החכמה. ואע"פ שאנו אומרים שגופי החיות הם סוד חג"ת בלבד, עכ"ז נה"י כלולים בהם, והם שש ספירות חג"ת נה"י, אלא שהן כולן למעלה מחזה, וע"כ הן כולן בחסדים מכוסים. וז"ש
שש מעלות לכרסייא עלאה, שהן חג"ת נה"י שבחג"ת, דחיות דז"א,
שש מעלות לכרסייא תתאה, שהן חג"ת נה"י שבחג"ת דחיות דמלכות.
אלין ואלין לא יכלין לאסתכלא למנדע ליקרא דכרסיא דעלייהו, כל שכן וכו', מפני שהם בחסדים מכוסים מחכמה, כנ"ל.
כלהו באימתא בדחילו וכו', שהם ביראה מלגלות החכמה. מפני שחג"ת הם ג"ר דגוף, ואם היתה החכמה מתגלה בהם היו מתגלות הג"ר דחכמה, אשר המסך דחירק דקו אמצעי מטיל אימה שלא לגלותם. והנה ימין ושמאל דגוף כשהם מתחברים לגוף אחד, הם מגלות החכמה, כמ"ש בסו"ה לאיש שתים חוברות איש
(לעיל באות ת"ע ע"ש). וז"ש,
ולא ידעו לאן אתר מתחבראן גופין, שהחיות אינן יודעות לחבר הגופים ולגלות החכמה,
כד"א, חוברות אשה אל אחותה כנפיהם, בגין לסלקא לה, כי רק הכנפים מתחברות אשה אל אחותה, כדי שהחכמה תאיר בדרך עליה, שה"ס כינויים ולא שמות הקודש, אבל הגופות שה"ס השמות הקדושים
(כנ"ל אות תס"ג עש"ה), אינם יודעים לחברם ולגלות חכמה. מפני שגופי החיות הם בחסדים מכוסים. וז"ש,
וכדין כל אינון כינויין דמכסיין לשמהן קדישין שלטין בשמייהו, שאז בזמן הארת החכמה, נמצאים הכינויים המגלים חכמה, שולטים על השמות הקדושים, שהם בחסדים מכוסים, כלומר, שההנהגה היא על פי הכינויים, ולא על פי השמות הקדושים. וז"ש,
ואקרי קב"ה בכנוייא, שבזמן הארת החכמה נקרא הקב"ה בכינוי, ולא בשם. משום שאז הכינויים שולטים ופועלים ולא השמות הקדושים.
(עי׳ היטב לעיל אות תס"ג).
