זהר

תעד) א"ל אי חייבא הוא, ולא מטון יומוי, לעשרין שנין, מהו, כיון דאסתלק מעלמא, במאי הוא עונשיה. א"ל בדא אתקיים ויש נספה בלא משפט. דכד עונשא נחית לעלמא, איהו אערע בלא כונה, לעילא ותתא, בההוא מחבלא, ויתענש, כד לא אשגחו עליה מלעילא.

פירוש הסולם

תעד) א"ל אי חייבא וכו': אמר לו אם הוא רשע, ולא הגיע ימיו לעשרים שנה, מהו. אם נסתלק מעולם, מאין בא עונשו, כי לא תוכל לומר כדי שימות צדיק, כי הוא רשע ולא צדיק.
א"ל בדא וכו': אמר לו בזה נתקיים​ויש נספה בלא משפט. דהיינו שנענש בלי משפט, כי כאשר העונש ירד לעולם, הוא היינו הפחות מעשרים שנה, פוגע במחבל ההוא המעניש, בלי כונה למעלה ולמטה, כלומר בלי כונה מב"ד של מעלה ובלי כונה מב"ד של מטה, והוא נענש, רק משום שלא השגיחו עליו למעלה לשומרו שלא יפגע המחבל. וכיון שנפגש עם המחבל, וכבר אינו מבחין בין טוב לרע, (כנ"ל בדף ק"ח אות ש"ע ע"ש).