זהר

תעד) א"ל וכי כל הני מלי מעלייתא הוו טמירין גבך, ולא אמרת להו. גוזרנא עלך דכל תלתין יומין אלין תלעי ותנשי. ולא כתיב אל תמנע טוב מבעליו בהיות לאל ידך לעשות. וכך הוה. אמר, גוזרנא, דבאורייתא, דא יגלון לבבל ביני חברייא.

פירוש הסולם

תעד) אמר ליה, וכי כל וכו': אמר לו ר"ש, וכי כל אלו דברים הטובים היו נסתרים אצלך ולא אמרת אותם, אני גוזר עליך, שבכל שלשים יום הללו, תלמוד ותכף תשכח, וכי לא כתוב,​ אל תמנע טוב מבעליו וגו'. וכן היה, שלמד ושכח. אמר, אני גוזר, שעם תורתם זו, יגלו, היינו בעל האכסנא שלו וחביריו, לבבל בין החברים אשר שם.