זהר

תעג) שאל רבי אבא לרבי חייא, אמריתון דנשמתא לא עייל בבר נש, עד דיסתכל בפולחנא דהקב"ה, וכדין להוי ליה נשמתא, ואמריתון דנשמתא היא קדישא, מעליא על כולא. א"כ מאי האי דאמר קרא, כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו. למה מתו, הואיל והוה להו נשמתא, הוה להו לאשתזבא. לא הוה בידיה.

פירוש הסולם

תעג) שאל רבי אבא וכו': שאל ר"א את ר' חייא. אמרתם שהנשמה אינה נכנסת באדם עד שיסתכל בעבודת בוראו, ואז תהיה לו נשמה. ואמרתם שהנשמה היא קדושה ונעלה על הכל. א"כ מה זה שאומר הכתוב, כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו. למה מתו, כיון שהיתה, להם נשמה, היה להם להנצל. לא היה בידו, מה להשיב לו.