זהר

תעב) אלא בגין דבטיל וכפית לכמה סטרין בישין, ובגין דההוא סטרא בישא כפית לא יכיל לשלטאה, ולא למהוי קטיגורא, וע"ד אקרי מזבח. כד ההוא סטרא בישא הוה חמי עשנא דקטרת דסליק, אתכפייא וערק, ולא יכיל לקרבא כלל למשכנא. ובגין דא אתדכי ולא אתערב בההוא חדוה דלעילא, בר קב"ה בלחודוי, ובגין דחביבא כ"כ, לא קאים ההוא מזבח, אלא לגו. דהאי איהו מזבח דברכאן אשתכחו ביה, וע"ד סתים מעינא.

פירוש הסולם

תעב) אלא בגין דבטיל וכו': אלא משום שביטל ואסר כמה צדדים רעים, ומשום שסטרא אחרא ההוא אסור אינו יכול לשלוט ולא להיות קטיגור וע"כ נקרא מזבח. משום שהס"א נאסר ונעקד עליו כמו קרבן. כשהס"א היה רואה את עשן הקטרת עולה הוא נכנע ובורח, ואינו יכול לקרב כלל למשכן, ומשום זה נטהר, ולא נתערב אחר בשמחה ההיא שלמעלה חוץ מהקב"ה בלבדו. ומשום שחביב כל כך, אינו עומד מזבח ההוא אלא בפנים, כי הוא מזבח שברכות נמצאות בו, וע"כ הוא מכוסה מעין. דהיינו שעומד בפנים.